📚 הפרשה והגמרא | ללמוד את הפרשה עם הגמרא! לחץ כאן ←

📖 רש"י על דרך השאלה והתשובה

📚 הפרשה והגמרא
בראשית פרק א׳, פסוק יד
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
וַאֲמַר יְיָ יְהוֹן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַפְרָשָׁא בֵּין יְמָמָא וּבֵין לֵילְיָא וִיהוֹן לְאָתִין וּלְזִמְנִין וּלְמִימְנֵי בְהוֹן יוֹמִין וּשְׁנִין:
רש"י
יהי מארת וגו'
מִיֹּום רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ וּבָרְבִיעִי צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתָּלוֹת בָּרָקִיעַ, וְכֵן כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ:
**שאלה:** איך יתכן שביום הרביעי אלוהים אומר "יהי מאורות" כאילו הוא בורא אותם עכשיו, בעוד שביום הראשון כבר נאמר "יהי אור" - האם המאורות נבראו פעמיים? **תשובה:** המאורות נבראו כבר ביום הראשון יחד עם כל יסודות הבריאה, אך ביום הרביעי הם קיבלו את ייעודם הסופי - להיתלות ברקיע ולשמש למטרות ספציפיות (הבדלה בין יום ולילה, אותות, מועדים). הבריאה הייתה בשלב הראשון, והקביעה במקום ובתפקיד בשלב השני.
רש"י
יהי מארת
חָסֵר וָי"ו כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת, הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בְּד' הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפֹּל בַּתִּינוֹקוֹת:
**שאלה:** מדוע המילה "מְאֹרֹת" כתובה חסר וא"ו (כלומר "מארת" במקום "מאורת")? **תשובה:** רש"י מסביר שהכתיב החסר רומז למילה "מְאֵרָה" (קללה). יום הרביעי, שבו נבראו המאורות, הוא יום מאירה/קללה מכיוון שבו עלולה ליפול מחלת האסכרה (קרופ) על תינוקות. לכן החכמים קבעו להתענות בימי רביעי כדי למנוע מגפה זו מהתינוקות.
רש"י
להבדיל בין היום ובין הלילה
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:
שאלה: איך יכול להיות שהמאורות (השמש והירח) נבראו ביום הרביעי כדי להבדיל בין יום ולילה, אם כבר ביום הראשון נאמר "ויהי אור" והובדל בין אור לחושך? תשובה: רש"י מבאר שביום הראשון נברא אור מיוחד ("האור הראשון") שאחר כך נגנז. במהלך שבעת ימי הבריאה שימשו האור והחושך הראשונים יחד ביום ובלילה. רק לאחר שנגנז האור הראשון, המאורות החלו לתפקד כמבדילים בין יום ללילה.
רש"י
והיו לאותות
כְּשֶׁהַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין, סִימָן רַע הוּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר מֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ (ירמיה י'), בַּעֲשׂוֹתְכֶם רְצוֹן הַקָּבָּ"ה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִדְאֹג מִן הַפֻּרְעָנוּת:
**שאלה:** מה המשמעות של "והיו לאותות" - איך המאורות (השמש והירח) משמשים כאותות? **תשובה:** רש"י מסביר שהמאורות משמשים כאותות אזהרה - כשהם "לוקין" (נפגעים, כמו בליקוי חמה או לבנה), זה סימן רע לעולם. אולם רש"י מוסיף נחמה: כאשר עם ישראל עושה רצון הקב"ה, הם לא צריכים לדאוג מפורענויות אלה. האותות נועדו להזהיר את העולם, אך לא את הצדיקים.
רש"י
ולמועדים
עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַוּוֹת עַל הַמּוֹעֲדוֹת וְהֵם נִמְנִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה:
**שאלה:** מדוע התורה מזכירה "מועדים" כבר ביום הרביעי של בריאת העולם, הרי עדיין לא נבראו בני אדם ובוודאי לא ניתנו המצוות לישראל? **תשובה:** רש"י מסביר שהתורה מדברת על העתיד - הכוונה היא שהמאורות נבראו במטרה עתידית, כדי שישראל יוכלו לקיים את המועדים שיצטוו עליהם בעתיד, והמועדים נקבעים על פי מולד הלבנה (חישוב לפי הלוח הירחי).
רש"י
ולימים
שִׁמּוּשׁ הַחַמָּה חֲצִי יוֹם וְשִׁמּוּשׁ הַלְּבָנָה חֶצְיוֹ, הֲרֵי יוֹם שָׁלֵם:
שאלה: איך המאורות (השמש והירח) משמשים "לימים" - מה הכוונה ביום אחד כשיש שני מאורות שונים? תשובה: רש"י מסביר שיום אחד שלם מורכב משני חלקים: חצי יום שבו משמשת השמש (היום) וחצי יום שבו משמשת הלבנה (הלילה). יחד הם יוצרים יום אחד מושלם - השמש שולטת בחלק האחד והירח בחלק השני.
רש"י
ושנים
לְסוֹף שס"ה יָמִים (ס"א וּרְבִיעַ יוֹם), יִגְמְרוּ מַהֲלָכָתָם בְּי"ב מַזָּלוֹת הַמְשָׁרְתִים אוֹתָם, וְהִיא שָׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמַתְחִילִים פַּעַם שְׁנִיָּה לְסַבֵּב בַּגַּלְגַּל כְּמַהֲלָכָן הָרִאשׁוֹן:
שאלה: מה הכוונה במילה "ושנים" - איך המאורות (השמש והירח) קובעים את השנה? תשובה: רש"י מסביר שהשנה נקבעת על ידי מחזור השמש דרך 12 מזלות הגלגל. כאשר השמש משלימה את מסלולה דרך כל 12 המזלות תוך 365 ימים (ורבע יום), מסתיימת שנה אחת והיא חוזרת להתחיל מחזור חדש באותו מסלול.
מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | הפרשה והגמרא © 2024 בית המדרש הדיגיטלי