יהי רקיע
יֶחֱזַק הָרָקִיעַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם א' עֲדַיִן לַחִים הָיוּ וְקָרְשׁוּ בַשֵּׁנִי מִגַּעֲרַת הַקָּבָּ"ה בְּאָמְרוֹ יְהִי רָקִיעַ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב (איוב כ"ו) עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ – כָּל יוֹם רִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי יִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ, כְּאָדָם שֶׁמִּשְׁתּוֹמֵם וְעוֹמֵד מִגַּעֲרַת הַמְאַיֵּם עָלָיו:
**שאלה:** מדוע הפסוק אומר "יְהִי רָקִיעַ" ביום השני, הרי השמים כבר נבראו ביום הראשון?
**תשובה:** רש"י מסביר שביום הראשון השמים נבראו אך היו עדיין רכים ולחים. ביום השני, כשאמר הקב"ה "יְהִי רָקִיעַ", הכוונה היא "יֶחֱזַק הָרָקִיעַ" - שהשמים יתקשו ויתחזקו מגערת ה'. כמו אדם שמתפחד ונוקשה מפחד, כך השמים התקשו וקרשו ביום השני.