📚 הפרשה והגמרא | ללמוד את הפרשה עם הגמרא! לחץ כאן ←

📖 רש"י על דרך השאלה והתשובה

📚 הפרשה והגמרא
בראשית פרק א׳, פסוק ז׳
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַעֲבַד יְיָ יָת רְקִיעָא וְאַפְרֵישׁ בֵּין מַיָּא דִּי מִלְרַע לִרְקִיעָא וּבֵין מַיָּא דִּי מֵעַל לִרְקִיעָא וַהֲוָה כֵן:
רש"י
ויעש אלהים את הרקיע
תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
**שאלה:** מדוע נאמר "ויעש אלהים את הרקיע" ביום השני, הרי כבר נאמר "יהי רקיע" ביום הקודם? האם הרקיע נברא פעמיים? **תשובה:** רש"י מסביר שאין כאן בריאה חדשה, אלא השלמה וקיבוע של הרקיע. המילה "ויעש" כאן פירושה "תיקן אותו על מקומו" - קבע ויצב את הרקיע במקום הנכון. כמו בפסוק "ועשתה את צפרניה" שפירושו תיקון והכנה, לא בריאה מחדש.
רש"י
מעל לרקיע
עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
**שאלה:** מדוע לא נאמר "כי טוב" ביום השני, בניגוד לכל שאר ימי הבריאה? **תשובה:** כיון שמלאכת המים התחילה ביום השני אך לא הושלמה בו, אלא רק ביום השלישי (כאשר נקוו המים למקום אחד). דבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו, לכן לא נאמר עליו "כי טוב". ביום השלישי, שבו הושלמה מלאכת המים וגם החלה והושלמה מלאכה אחרת, נאמר "כי טוב" פעמיים.
מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | הפרשה והגמרא © 2024 בית המדרש הדיגיטלי